20. 2004,1- קליפה בתוך קליפה.
______________________________________________________________________________________
...
1. «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»E«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»O«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»0«/mn»«mfrac»«mi mathvariant=¨bold¨»N«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»C«/mi»«/mfrac»«/math»
2. «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»E«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»A«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»=«/mo»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msup»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mfrac»«/math»
3. «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»E«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»B«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»=«/mo»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msup»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨»+«/mo»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msup»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mfrac»«/math»
2. «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»E«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»A«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»=«/mo»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msup»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mfrac»«/math»
3. «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»E«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»B«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»=«/mo»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msup»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨»+«/mo»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msup»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mfrac»«/math»
כדי לחשב את עוצמת השדה הנוצר בנקודה מכל קליפה יש לבחון אם הנקודה נמצאת בתוך הקליפה או מחוץ לקליפה:
בתוך קליפה מוליכה טעונה, בכל נקודה, עוצמת השדה שווה לאפס.
מחוץ לקליפה השדה שונה מאפס, והוא שווה לשדה הנוצר ממטען נקודתי שמטענו כמטען הקליפה והוא ממוקם במרכז הקליפה.
בתוך קליפה מוליכה טעונה, בכל נקודה, עוצמת השדה שווה לאפס.
מחוץ לקליפה השדה שונה מאפס, והוא שווה לשדה הנוצר ממטען נקודתי שמטענו כמטען הקליפה והוא ממוקם במרכז הקליפה.
1. בתוך קליפה מוליכה טעונה , עוצמת השדה הנוצר מהקליפה היא אפס.
הנקודה O נמצאת בתוך שתי הקליפות, לכן עוצמת השדה החשמלי בנקודה O היא אפס.
2. בנקודה הנמצאת מחוץ לקליפה הפנימית, בתוך הקליפה החיצונית נוצר שדה חשמלי רק מהקליפה הפנימית.
נסמן נקודה זו ב- A ונבטא בעזרת נתוני השאלה את עוצמת השדה בנקודה A.
נשתמש בביטוי לשדה הנוצר ממטען נקודתי, נתייחס למטען הקליפה הפנימית כאל מטען נקודתי הממוקם במרכז הקליפה הפנימית.
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»E«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»A«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msup»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mfrac»«/math»
3. בנקודה הנמצאת מחוץ לקליפה החיצונית נוצר שדה חשמלי משתי הקליפות.
נסמן נקודה זו ב- B ונבטא בעזרת נתוני השאלה את עוצמת השדה בנקודה B.
נשתמש בביטוי לשדה הנוצר ממטען נקודתי, נתייחס למטעני הקליפות כאל מטענים נקודתיים הממוקמים במרכז הקליפות.
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»E«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»B«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msup»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»+«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msup»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mfrac»«/math»
הנקודה O נמצאת בתוך שתי הקליפות, לכן עוצמת השדה החשמלי בנקודה O היא אפס.
2. בנקודה הנמצאת מחוץ לקליפה הפנימית, בתוך הקליפה החיצונית נוצר שדה חשמלי רק מהקליפה הפנימית.
נסמן נקודה זו ב- A ונבטא בעזרת נתוני השאלה את עוצמת השדה בנקודה A.
נשתמש בביטוי לשדה הנוצר ממטען נקודתי, נתייחס למטען הקליפה הפנימית כאל מטען נקודתי הממוקם במרכז הקליפה הפנימית.
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»E«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»A«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msup»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mfrac»«/math»
3. בנקודה הנמצאת מחוץ לקליפה החיצונית נוצר שדה חשמלי משתי הקליפות.
נסמן נקודה זו ב- B ונבטא בעזרת נתוני השאלה את עוצמת השדה בנקודה B.
נשתמש בביטוי לשדה הנוצר ממטען נקודתי, נתייחס למטעני הקליפות כאל מטענים נקודתיים הממוקמים במרכז הקליפות.
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»E«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»B«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msup»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»+«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msup»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mfrac»«/math»
1. סעיף 1 עוסק בנקודה ששמה O . סעיפים 2 ו- 3 עוסקים בנקודות שאין להם שם, מומלץ לקבוע שמות לנקודות אלו,לפני כתיבת הפתרון.
2. נקודה הנמצאת מחוץ לקליפה, אך קרובה אליה מאוד היא נקודה הנמצאת על פני הקליפה.
המרחק בין נקודה הנמצאת על פני הקליפה למרכז הקליפה שווה לרדיוס הקליפה.
3.מעיקרון הסופרפוזיציה , השדה הנוצר משתי הנקודות שווה לסכום הווקטורי של השדות הנוצרים מהקליפות בנקודה.
שתי הקליפות טעונות במטען חיובי, לכן בכל נקודה מחוץ לקליפות, הקליפות יוצרות שדות בכיוונים זהים
2. נקודה הנמצאת מחוץ לקליפה, אך קרובה אליה מאוד היא נקודה הנמצאת על פני הקליפה.
המרחק בין נקודה הנמצאת על פני הקליפה למרכז הקליפה שווה לרדיוס הקליפה.
3.מעיקרון הסופרפוזיציה , השדה הנוצר משתי הנקודות שווה לסכום הווקטורי של השדות הנוצרים מהקליפות בנקודה.
שתי הקליפות טעונות במטען חיובי, לכן בכל נקודה מחוץ לקליפות, הקליפות יוצרות שדות בכיוונים זהים
______________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________
...
1. «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»V«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»O«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»=«/mo»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨»+«/mo»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«/math»
2. «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»V«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»A«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»=«/mo»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨»+«/mo»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«/math»
3. «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»V«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»B«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»=«/mo»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨»+«/mo»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«/math»
2. «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»V«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»A«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»=«/mo»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨»+«/mo»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«/math»
3. «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»V«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»B«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»=«/mo»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨»+«/mo»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«/math»
2.
3.
כדי לחשב את הפוטנציאל הנוצר בנקודה , יש לבחון אם הנקודה נמצאת בתוך הקליפה או מחוץ לקליפה.
בתוך קליפה מוליכה טעונה, בכל נקודה, הפוטנציאל הוא קבוע ושווה לפוטנציאל על פני הקליפה.
מחוץ לקליפה, בכל נקודה, הפוטנציאל שווה לפוטנציאל הנוצר ממטען נקודתי שמטענו כמטען הקליפה והוא ממוקם במרכז הקליפה.
1. בכל נקודה בתוך קליפה מוליכה טעונה קיים פוטנציאל קבוע, פוטנציאל זה שווה לפוטנציאל על פני הקליפה.
הנקודה O נמצאת בתוך שתי הקליפות , לכן הפוטנציאל בנקודה O שווה לסכום הפוטנציאלים על פני שני הקליפות.
נשתמש בביטוי הפוטנציאל בסביבת מטען נקודתי, נתייחס למטעני הקליפות כאל מטענים נקודתיים הממוקמים במרכז הקליפות,
ונבטא את סכום הפוטנציאלים על פני שני הקליפות.
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»V«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»O«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»+«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«/math»
2. בנקודה הנמצאת על פני הקליפה הפנימית נוצר פוטנציאל משתי הקליפות. נסמן נקודה זו ב- A.
הנקודה A נמצאת בתוך הקליפה החיצונית, הפוטנציאל שיוצרת הקליפה החיצונית בנקודה A שווה לפוטנציאל על פני הקליפה החיצונית.
הנקודה A נמצאת על פני הקליפה הפנימית.
נשתמש בביטוי הפוטנציאל בסביבת מטען נקודתי, נתייחס למטעני הקליפות כאל מטענים נקודתיים הממוקמים במרכז הקליפות.
ונבטא את סכום הפוטנציאלים על פני שני הקליפות.
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»V«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»A«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»+«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«/math»
3. בנקודה הנמצאת על פני הקליפה החיצונית נוצר פוטנציאל משתי הקליפות.
נסמן נקודה זו ב- B ונבטא בעזרת נתוני השאלה את הפוטנציאל בנקודה B.
נשתמש בביטוי הפוטנציאל הנוצר ממטען נקודתי, נתייחס למטעני הקליפות כאל מטענים נקודתיים הממוקמים במרכז הקליפות.
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»V«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»B«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»+«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«/math»
הנקודה O נמצאת בתוך שתי הקליפות , לכן הפוטנציאל בנקודה O שווה לסכום הפוטנציאלים על פני שני הקליפות.
נשתמש בביטוי הפוטנציאל בסביבת מטען נקודתי, נתייחס למטעני הקליפות כאל מטענים נקודתיים הממוקמים במרכז הקליפות.
ונבטא את סכום הפוטנציאלים על פני שני הקליפות.
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»V«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»O«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»+«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«/math»
2. בנקודה הנמצאת על פני הקליפה הפנימית נוצר פוטנציאל משתי הקליפות. נסמן נקודה זו ב- A.
הפוטנציאל הנוצר בנקודה A שווה לסכום הפוטנציאלים הנוצרים בנקודה A משתי הקליפות.
הנקודה A נמצאת בתוך הקליפה החיצונית, הפוטנציאל שיוצרת הקליפה החיצונית בנקודה A שווה לפוטנציאל על פני הקליפה החיצונית.
הנקודה A נמצאת בתוך הקליפה הפנימית.
נשתמש בביטוי הפוטנציאל בסביבת מטען נקודתי, נתייחס למטעני הקליפות כאל מטענים נקודתיים הממוקמים במרכז הקליפות.
ונבטא את סכום הפוטנציאלים על פני שני הקליפות.
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»V«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»A«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»+«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«/math»
3. בנקודה הנמצאת על פני הקליפה החיצונית נוצר פוטנציאל משתי הקליפות.
נסמן נקודה זו ב- B ונבטא בעזרת נתוני השאלה את הפוטנציאל בנקודה B.
נשתמש בביטוי הפוטנציאל הנוצר ממטען נקודתי, נתייחס למטעני הקליפות כאל מטענים נקודתיים הממוקמים במרכז הקליפות.
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»V«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»B«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»+«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«/math»
1. בסעיף זה ובסעיף קודם יש שלושה תתי סעיפים, בכל תת סעיף יש ללהתייחס לשתי הקליפות, יש להתייחס לפרטים רבים .
לכן, חשוב לכתוב את הפתרון באופן יסודי ומסודר , ולבדוק היטב כל שלב בפתרון.
2.הפוטנציאל על פני הקליפה זהה לפוטנציאל בכל נקודה בתוך הקליפה.
אך השדה על פני הקליפה שונה מהשדה בתוך הקליפה (בתוך הקליפה אין שדה, אל פני הקליפה יש שדה)
3. כדי למצוא את הפוטנציאל הנוצר משתי הקליפות בנקודה, יש לחשב את הפוטנציאל הנוצר בנקודה רק מקליפה אחת.
לאחר מכן, לחשב את הפוטנציאל הנוצר בנקודה רק מהקליפה השניה.
הפוטנציאל הנוצר משתי הקליפות בנקודה, שווה לסכום הפוטנציאלים הנוצרים משתי ההקליפות בנקודה.
צורת חישוב זו מבוססת על עיקרון הסופרפוזיציה.
לכן, חשוב לכתוב את הפתרון באופן יסודי ומסודר , ולבדוק היטב כל שלב בפתרון.
2.הפוטנציאל על פני הקליפה זהה לפוטנציאל בכל נקודה בתוך הקליפה.
אך השדה על פני הקליפה שונה מהשדה בתוך הקליפה (בתוך הקליפה אין שדה, אל פני הקליפה יש שדה)
3. כדי למצוא את הפוטנציאל הנוצר משתי הקליפות בנקודה, יש לחשב את הפוטנציאל הנוצר בנקודה רק מקליפה אחת.
לאחר מכן, לחשב את הפוטנציאל הנוצר בנקודה רק מהקליפה השניה.
הפוטנציאל הנוצר משתי הקליפות בנקודה, שווה לסכום הפוטנציאלים הנוצרים משתי ההקליפות בנקודה.
צורת חישוב זו מבוססת על עיקרון הסופרפוזיציה.
______________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________
...
הפוטנציאל החשמלי בקליפה הפנימית גדול יותר.
יש להשתמש ביטויי הפוטנציאלים על פני הקליפות מהסעיף הקודם.
בסעיף קודם ראינו כתבו ביטוי לפוטנציאל על פני הקליפה הפנימית: «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»V«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»A«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»+«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«/math»
וכתבנו ביטו לפוטנציאל על פני הקליפה החיצונית: «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»V«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»B«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»+«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«/math»
מכיוון שרדיוס קליפה 1 קטן מרדיוס קליפה 2 , משני הביטויים שכתבנו בסעיף הקודם, הפוטנציאל על פני הקליפה הפנימית יהיה גדול יותר.
וכתבנו ביטו לפוטנציאל על פני הקליפה החיצונית: «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»V«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»B«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»+«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mrow»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»R«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«/mfrac»«/math»
מכיוון שרדיוס קליפה 1 קטן מרדיוס קליפה 2 , משני הביטויים שכתבנו בסעיף הקודם, הפוטנציאל על פני הקליפה הפנימית יהיה גדול יותר.
1. פעמים רבות , התשובות לסעיפי הבגרות מתבססות על סעיפים קודמים.
לפעמים יש רצף של סעיפים שהם חלק ממהלך אחד.
ולפעמים,כמו במקרה זה, עורך השאלה בודק אם התלמיד הבין את משמעות הסעיף הקודם.
לכן, אם אתם נתקלים בשאלה שנראית לכם מעט מוזרה, ואתם לא מבינים את ההקשר, חפשו אותו בסעיף הקודם.
2. תמיד, במקרה של קליפה טעונה בתוך קליפה טעונה (ללא חיבור בין הקליפות), הפוטנציאל בקליפה הפנימית יהיה גדול יותר.
פוטנציאל הקליפה הפנימית שווה לסכום של פוטנציאל הקליפה החיצונית והקליפה הפנימית.
פוטנציאל הקליפה החיצונית שווה לסכום של פוטנציאל הקליפה החיצונית וחלק מפוטנציאל הקליפה הפנימית.
לפעמים יש רצף של סעיפים שהם חלק ממהלך אחד.
ולפעמים,כמו במקרה זה, עורך השאלה בודק אם התלמיד הבין את משמעות הסעיף הקודם.
לכן, אם אתם נתקלים בשאלה שנראית לכם מעט מוזרה, ואתם לא מבינים את ההקשר, חפשו אותו בסעיף הקודם.
2. תמיד, במקרה של קליפה טעונה בתוך קליפה טעונה (ללא חיבור בין הקליפות), הפוטנציאל בקליפה הפנימית יהיה גדול יותר.
פוטנציאל הקליפה הפנימית שווה לסכום של פוטנציאל הקליפה החיצונית והקליפה הפנימית.
פוטנציאל הקליפה החיצונית שווה לסכום של פוטנציאל הקליפה החיצונית וחלק מפוטנציאל הקליפה הפנימית.
______________________________________________________________________________________

______________________________________________________________________________________
...
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«mstyle mathsize=¨20px¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»`«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»0«/mn»«mspace linebreak=¨newline¨/»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»`«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨»=«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»+«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msub»«mspace linebreak=¨newline¨/»«/mstyle»«/math»
במקרה של קליפה בתוך קליפה, המחוברות ביניהם בעזרת תיל, הפוטנציאל של הקליפות יכול להיות זהה רק כאשר הקליפה הפנימית לא טעונה.
מטען ינוע בין הקליפות, דרך התיל, עד שלא יהיה הפרש פוטנציאלים בין קצות התיל.
מכיוון שהתיל מחובר בין הקליפות, לא יהיה הפרש פוטנציאלים בין קצותיו רק כאשר הפוטנציאלים של הקליפות יהיה זהה.
בכל נקודה בתוך קליפה טעונה ,הפוטנציאל הוא זהה ושווה לפוטנציאל על פני הקליפה. במקרה של קליפה בתוך קליפה, פוטנציאל הקליפות הוא זהה רק כאשר הקליפה הפנימית לא תהיה טעונה.
לכן, לאחר חיבור המוליך בין הקליפות כל המטען בקליפה הפנימית עובר לקליפה החיצונית.
נסמן את המטען בקליפה 1 זמן רב לאחר חיבור המוליך ב- «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»1«/mn»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»`«/mo»«/math», ואת המטען בקליפה 2 זמן רב לאחר חיבור המוליך ב «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»2«/mn»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»`«/mo»«/math».
מכיוון שכל המטען בקליפה הפנימית עובר לקליפה החיצונית , מתקיים:
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«mstyle mathsize=¨20px¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»1«/mn»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»`«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»0«/mn»«mspace linebreak=¨newline¨/»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»2«/mn»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»`«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»1«/mn»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»+«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»2«/mn»«/msub»«mspace linebreak=¨newline¨/»«/mstyle»«/math»
במקרה של קליפה בתוך קליפה הפוטנציאל של הקליפות יכול להיות זהה רק אם הקליפה הפנימית לא תהיה טעונה.
לכן, כל מטען הקליפה הפנימית עובר לקליפה החיצונית.
נסמן את המטען בקליפה 1 זמן רב לאחר חיבור המוליך ב- «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»1«/mn»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»`«/mo»«/math». ואת המטען בקליפה 2 זמן רב לאחר חיבור המוליך ב «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»Q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»2«/mn»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»`«/mo»«/math».
מכיוון שכל המטען בקליפה הפנימית עובר לקליפה החיצונית , מתקיים:
1. נושא קליפה בתוך קליפה, הוא מעט מורכב. נסביר בהרחבה, מדוע כל המטען בקליפה הפנימית עובר לאחר חיבור המוליך לקליפה החיצונית.
באיור הבא מתואר תיל מוליך המחובר בין נקודה A הנמצאת על פני קליפה טעונה, לנקודה B הנמצאת בתוך הקליפה.

בתוך כל קליפה טעונה, הפוטנציאל הוא זהה ושווה לפוטנציאל על פני הקליפה, לכן במקרה זה אין הפרש פוטנציאלים בין קצות המוליך.
כעת, נוסיף את הקליפה הפנימית , כמוראה באיור הבא:

הפרש הפוטנציאלים בין קצות המוליך יהיה אפס רק אם הקליפה הפנימית לא טעונה.
אחרת , כל עוד הקליפה הפנימית טעונה, הפוטנציאל בנקודה B יהיה שווה לסכום הפוטנציאלים של שתי הקליפה והפוטנציאל בנקודה A יהיה שווה לסכום הפוטנציאל הקליפה החיצונית והפוטנציאל שהקליפה הנימית יוצרת בנקודה A.
2. שאלות הבגרות בשנים האחרונות לא עוסקות בנושא קליפה בוך קליפה, בדרך כלל מורים לא עוסקים במקרה הזה.
באיור הבא מתואר תיל מוליך המחובר בין נקודה A הנמצאת על פני קליפה טעונה, לנקודה B הנמצאת בתוך הקליפה.

בתוך כל קליפה טעונה, הפוטנציאל הוא זהה ושווה לפוטנציאל על פני הקליפה, לכן במקרה זה אין הפרש פוטנציאלים בין קצות המוליך.
כעת, נוסיף את הקליפה הפנימית , כמוראה באיור הבא:

הפרש הפוטנציאלים בין קצות המוליך יהיה אפס רק אם הקליפה הפנימית לא טעונה.
אחרת , כל עוד הקליפה הפנימית טעונה, הפוטנציאל בנקודה B יהיה שווה לסכום הפוטנציאלים של שתי הקליפה והפוטנציאל בנקודה A יהיה שווה לסכום הפוטנציאל הקליפה החיצונית והפוטנציאל שהקליפה הנימית יוצרת בנקודה A.
2. שאלות הבגרות בשנים האחרונות לא עוסקות בנושא קליפה בוך קליפה, בדרך כלל מורים לא עוסקים במקרה הזה.
______________________________________________________________________________________