אלבום פתרונות תנע 23423

8. 1997,3- תנע מתקף,קרונית

קישור להדפסת השאלה.

______________________________________________________________________________________

...

גודל המתקף שהחיישן הפעיל על הקרונית הוא 0.276 ניוטון כפול שנייה.

בגרף כוח בתלות בזמן השטח התחום בין העקומה לציר הזמן שווה למתקף .

בגרף המתאר את הכוח שהקרנית הפעילה על החיישן בתלות בזמן משמעות המתקף הוא השטח התחום בין הפונקציה לציר הזמן .

בשאלה נתון שבין העקומה לציר הזמן יש 138 משבצות. נמצא את גודל המתקף של שטח משבצת אחת.

«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«mmultiscripts»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»J«/mi»«mprescripts»«/mprescripts»«mrow mathcolor=¨#0000FF¨»«mi mathvariant=¨bold¨»§#1488;§#1495;§#1514;«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#160;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»§#1502;§#1513;§#1489;§#1510;§#1514;«/mi»«/mrow»«none»«/none»«/mmultiscripts»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mmultiscripts»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»F«/mi»«mprescripts»«/mprescripts»«mrow mathcolor=¨#0000FF¨»«mi mathvariant=¨bold¨»§#1488;§#1495;§#1514;«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#160;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»§#1502;§#1513;§#1489;§#1510;§#1514;«/mi»«/mrow»«none»«/none»«/mmultiscripts»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«mmultiscripts»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#8710;«/mo»«mprescripts»«/mprescripts»«mrow mathcolor=¨#0000FF¨»«mi mathvariant=¨bold¨»§#1488;§#1495;§#1514;«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#160;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»§#1502;§#1513;§#1489;§#1510;§#1514;«/mi»«/mrow»«none»«/none»«/mmultiscripts»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»t«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»1«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»2«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«msup»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»10«/mn»«mrow mathcolor=¨#0000FF¨»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»3«/mn»«/mrow»«/msup»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»2«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«msup»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»10«/mn»«mrow mathcolor=¨#0000FF¨»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»3«/mn»«/mrow»«/msup»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»N«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»S«/mi»«/math»

בהתאם למספר המשבצות התחומות בין העקומה לציר הזמן , נחשב את המתקף שהחיישן הפעיל על הקרונית:

«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»J«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»138«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«mmultiscripts»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»J«/mi»«mprescripts/»«mrow mathcolor=¨#0000FF¨»«mi mathvariant=¨bold¨»§#1488;§#1495;§#1514;«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#160;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»§#1502;§#1513;§#1489;§#1510;§#1514;«/mi»«/mrow»«none/»«/mmultiscripts»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»138«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»2«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«msup»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»10«/mn»«mrow mathcolor=¨#0000FF¨»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»3«/mn»«/mrow»«/msup»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»0«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»276«/mn»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»N«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»S«/mi»«/math»

לכן גודל המתקף שהקרונית הפעילה על החיישן הוא 0.276 ניוטון כפול שנייה.

מהחוק השלישי של ניוטון , גודל המתקף שהחיישן הפעיל על הקרונית זהה לגודל המתקף שהקרונית הפעילה על החיישן.

גודל המתקף שהחיישן הפעיל על הקרונית הוא 0.276 ניוטון כפול שנייה.

בשאלה נתון שבין העקומה לציר הזמן יש 138 משבצות. נמצא את גודל המתקף של שטח משבצת אחת.

בהתאם למספר המשבצות התחומות בין העקומה לציר הזמן , נחשב את המתקף שהחיישן הפעיל על הקרונית:

לכן גודל המתקף שהקרונית הפעילה על החיישן הוא 0.276 ניוטון כפול שנייה.

מהחוק השלישי של ניוטון , גודל המתקף שהחיישן הפעיל על הקרונית זהה לגודל המתקף שהקרונית הפעילה על החיישן.

גודל המתקף החיישן הפעיל על הקרונית הוא 0.276 ניוטון כפול שנייה.

1. בציר האופקי יחידות הזמן הם באלפיות שנייה ולא ביחידות של שנייה.
לפני הסקת מסקנות מגרף חייבים לבחון את יחידות הצירים בגרף.

2. יש לחשב את המתקף של משבצת אחרת , ורק לאחר מכן לחשב את המתקף של כל 138 המשבצות.

3. הגרף מתאר את הכוח שהקרונית מפעילה על החיישן משמעות השטח בגרף זה היא המתקף שהקרונית מפעילה על החיישן.
השאלה היא על המתקף שהחיישן הפעיל על הקרונית.
לכן חשוב לציין לפי החוק השלישי של ניוטון ששני מתקפים אלו זהים בגודלם.

4. השאלה עוסקת בגודל המתקף שהחיישן הפעיל . אין צורך להתייחס לכיוונו של המתקף .

5. הפונקציה בגרף נראית משובשת מעט , במיוחד בתחילת הגרף. הגרף הוא של ניסוי אמיתי , בכל ניסוי אמיתי קיימים הפרעות.
מבחינת מהלך הפתרון הדבר החשוב הוא שיש 138 משבצות בין הפונקציה לציר הזמן.

לפני הסקת מסקנות מגרף חייבים לבחון את יחידות הצירים בגרף.

2. יש לחשב את המתקף של משבצת אחרת , ורק לאחר מכן לחשב את המתקף של כל 138 המשבצות.

3. הגרף מתאר את הכוח שהקרונית מפעילה על החיישן משמעות השטח בגרף זה היא המתקף שהקרונית מפעילה על החיישן.

השאלה היא על המתקף שהחיישן הפעיל על הקרונית.

לכן חשוב לציין לפי החוק השלישי של ניוטון ששני מתקפים אלו זהים בגודלם.

4. השאלה עוסקת בגודל המתקף שהחיישן הפעיל . אין צורך להתייחס לכיוונו של המתקף .

5. הפונקציה בגרף נראית משובשת מעט , במיוחד בתחילת הגרף. הגרף הוא של ניסוי אמיתי , בכל ניסוי אמיתי קיימים הפרעות.

מבחינת מהלך הפתרון הדבר החשוב הוא שיש 138 משבצות בין הפונקציה לציר הזמן.

______________________________________________________________________________________

...

כתוצאה מההתנגשות התנע של הקרונית קטן ב 0.287 ניוטון כפול שנייה.

בעזרת נתוני תנועת הקרונית לפני ואחרי ההתנגשות ניתן לחשב את המהירות לפני ואחרי ההתנגשות .
ובהתאם למהירויות אלו ניתן לחשב את שינוי התנע.

ובהתאם למהירויות אלו ניתן לחשב את שינוי התנע.

כדי למצוא את השינוי בתנע נחשב את התנע לפני ההתנגשות ואחרי ההתנגשות בעזרת נתוני תנועת הקרונית לפני ואחרי ההתנגשות:

כיון תנועת הקרונית אחרי ההתנגשות בחיישן הפוך לכיוון תנועתה לפני ההתנגשות , אחת המהירויות חיובית ואחרת שלילית.

הקרונית מפעילה כוח על החיישן בכיוון ימין. כוח זה מתואר בגרף ככוח חיובי , לכן כיוונו של ציר התנועה הוא ימינה.
לפני ההתנגשות נעה הקרונית ימינה בכיוון הציר ההעתק לכן העתק תנועתה הוא חיובי.
לאחר ההתנגשות נעה הקרונית נגד כיוון הציר העתק תנועתה שלילי.

נחשב את מהירות הקרונית לפני ההתנגשות:
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»V«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»X«/mi»«/mrow»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»t«/mi»«/mrow»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»0«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»03«/mn»«/mrow»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»0«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»09«/mn»«/mrow»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»0«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»33«/mn»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mi mathvariant=¨bold¨»m«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»s«/mi»«/mfrac»«/math»

נחשב את מהירות הקרונית לפני ההתנגשות:
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»U«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»X«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»`«/mo»«/mrow»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»t«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»`«/mo»«/mrow»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»0«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»03«/mn»«/mrow»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»0«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»102«/mn»«/mrow»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»0«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»294«/mn»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mi mathvariant=¨bold¨»m«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»s«/mi»«/mfrac»«/math»

נחשב את שינוי התנע של הקרונית בעקבות ההתנגשות:

«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#8710;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»P«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»m«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»U«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»-«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»m«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»V«/mi»«mspace linebreak=¨newline¨/»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#8710;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»P«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»0«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»46«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»(«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»0«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»294«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»)«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»0«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»46«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»0«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»33«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»0«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»287«/mn»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»N«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»S«/mi»«/math»

כתוצאה מההתנגשות התנע של הקרונית קטן ב 0.287 ניוטון כפול שנייה.

1.הקרונית נעה לפני ואחרי ההתנגשות בכיוונים מנוגדים.
חשוב להבין מה הוא כיוון ציר התנועה , כדי שניתן יהיה לקבוע מתי המהירות שלילית.
בשאלה זו כיוון הכוח שהקרונית מפעילה על החיישן הוא שמאלה , בגרף כוח זה מתואר ככוח חיובי , לכן כיוון הציר ימינה.

2. במידה והכוח לא מתואר בשאלה, ואין אילוץ לכיוון מסוים של ציר התנועה, יש לקבוע את כיוון הציר באופן שרירותי
ולהגדיר את כל נתוני השאלה בהתאם לכיוון הנבחר.

3. לפני ההתנגשות נעה הקרונית ימינה , בכיוון הציר, התנע של הקרונית היה חיובי.
אחרי ההתנגשות הקרונית נעה שמאלה נגד כיוון התנע של הקרונית שלילי .
ביחס לציר תנועה שכיוונו ימינה ,התנע קטן. לכן ערך שינוי התנע הוא שלילי.

4. בהתאם לכתוב בשאלה , יש לחשב את השינוי בתנע ולא את גודל השינוי התנע .
התשובה צריכה להתייחס לסימן שינוי התנע, ולכיוון ציר התנועה הנבחר.

5. בסעיף א' כתוב "מצא את גודל המתקף" , בסעיף ב' כתוב "מצא את השינוי בתנע" .
לכן התשובה לסעיף א' חיובית והתשובה לסעיף ב' שלילית.

6. ממשפט תנע מתקף, וקטור השינוי בתנע שווה לווקטור המתקף . בסעיף א' קבלנו מתקף שגודלו 0.276 ניוטון כפול שנייה.
בסעיף ב' קבלנו שינוי תנע שגודלו 0.287 ניוטון כפול שנייה. הסעיף הבא דן בהפרש זה.
באופן כללי , כל הפרש בין גודל שינוי תנע לגודל המתקף מצריך בדיקה .

חשוב להבין מה הוא כיוון ציר התנועה , כדי שניתן יהיה לקבוע מתי המהירות שלילית.

בשאלה זו כיוון הכוח שהקרונית מפעילה על החיישן הוא שמאלה , בגרף כוח זה מתואר ככוח חיובי , לכן כיוון הציר ימינה.

2. במידה והכוח לא מתואר בשאלה, ואין אילוץ לכיוון מסוים של ציר התנועה, יש לקבוע את כיוון הציר באופן שרירותי

ולהגדיר את כל נתוני השאלה בהתאם לכיוון הנבחר.

3. בהתאם לכתוב בשאלה , יש לחשב את השינוי בתנע ולא את גודל השינוי התנע .

התשובה צריכה להתייחס לסימן שינוי התנע, ולכיוון ציר התנועה הנבחר.

4. בסעיף א' כתוב "מצא את גודל המתקף" , בסעיף ב' כתוב "מצא את השינוי בתנע" .

לכן התשובה לסעיף א' חיובית והתשובה לסעיף ב' שלילית.

5. ממשפט תנע מתקף, וקטור השינוי בתנע שווה לווקטור המתקף . בסעיף א' קבלנו מתקף שגודלו 0.276 ניוטון כפול שנייה.

בסעיף ב' קבלנו שינוי תנע שגודלו 0.287 ניוטון כפול שנייה. הסעיף הבא דן בהפרש זה.

באופן כללי , כל הפרש בין גודל שינוי תנע לגודל המתקף מצריך בדיקה .

______________________________________________________________________________________

...

גורמים אפשריים לחוסר דיוק:

1. חוסר דיוק של חיישן המדידה.
2. חוסר דיוק של התלמיד במדידת העתקים וזמני התנועה של הקרונית.
3. מספר משבצות שונה מ 138 .
4. כוחות חיכוך לא זניחים.

1. חוסר דיוק של חיישן המדידה.

2. חוסר דיוק של התלמיד במדידת העתקים וזמני התנועה של הקרונית.

3. מספר משבצות שונה מ 138 .

4. כוחות חיכוך לא זניחים.

1. קע

2. גע

אי דיוק קטן יכול לנבוע משגיאות מדידה. או מחוסר דיוק בהנחות עליהם מבוסס הניסוי.

בכל ניסוי יש אי דיוקים הנובעים ממכשירי המדידה או מהנחות שאינן מדויקות לחלוטין.

גורמים אפשריים לחוסר דיוק:

1. כמו כל מכשיר מדידה דיוק החיישן איננו מוחלט .

2. יכול להיות שמספר המשבצות הוא לא בדיוק 138.

3. השינוי בתנע נובע מכלל הכוחות הפועלים על הגוף , מהגרף ניתן ללמוד רק על הכוח שהחיישן הפעיל .

כככל הנראה כוחות החיכוך אינם זניחים לחלוטין.

4. מדידותיו של התלמיד אינן מדויקות לחלוטין.

גורמים אפשריים לחוסר דיוק:

1. כמו כל מכשיר מדידה דיוק החיישן איננו מוחלט .

2. יכול להיות שמספר המשבצות הוא לא בדיוק 138.

3. השינוי בתנע נובע מכלל הכוחות הפועלים על הגוף , מהגרף ניתן ללמוד רק על הכוח שהחיישן הפעיל .

כככל הנראה כוחות החיכוך אינם זניחים לחלוטין.

4. מדידותיו של התלמיד אינן מדויקות לחלוטין.

1. כתוב בשאלה : "התלמיד ספר במידת הדיוק שהגרף מאפשר 138 משבצות.."

מכאן שערך מספר המשבצות איננו מדויק לחלטין.

2. כתוב בשאלה:" החיכוך בין השולחן לקרונית קטן" , מכאן שהחיכוך לא זניח לחלוטין. בחישוב המתקף התייחסנו רק לגרף.

מהגרף אפשר ללמוד רק על המתקף שהחיישן הפעיל על הקרונית. ואם הסתמכנו רק על הגרף הרי שהנחנו שאין חיכוך .

3. לא כתוב איך התלמיד מדד את ההעתקים ואת זמני התנועה , בכל דרך שהתלמיד יבחר לעשות זאת

ערכי המדידות לא יהיו מדויקים לחלוטין.

4. קיימות טענות לחוסר דיוק שהן כלליות ,ואין להם התייחסות ספציפי לצורת חוסר הדיוק , כמו שגיאת מדידה .

כל עוד יש שגיאת מדידה הערך האמיתי יכול להיות גדול או קטן מהערך הנמדד.

יש טענות לחוסר דיוק שהן אינן כלליות , והן לא מתאימות לכל מקרה. כך למשל אם המהירות קטנה מידי

לא ניתן להסביר זאת בגלל חוסר התייחסות לכוח החיכוך. הרי שאם נתייחס לחיכוך המהירות תהיה עוד יותר קטנה.

5. בשאלה זאת, חוסר הדיוק הוא קטן לכן אפשר להניח שהוא נובע מהגורמים שצוינו בתשובה , ולא מבעיה חמורה או תקלה בביצוע הניסוי.

6. מומלץ לזכור שלכל מכשיר מדידה יש שגיאת מדידה ,ולהשתמש בטיעון זה כדי להסביר חוסר דיוק קטן בכל ניסוי.

מכאן שערך מספר המשבצות איננו מדויק לחלטין.

2. כתוב בשאלה:" החיכוך בין השולחן לקרונית קטן" , מכאן שהחיכוך לא זניח לחלוטין. בחישוב המתקף התייחסנו רק לגרף.

מהגרף אפשר ללמוד רק על המתקף שהחיישן הפעיל על הקרונית. ואם הסתמכנו רק על הגרף הרי שהנחנו שאין חיכוך .

3. לא כתוב איך התלמיד מדד את ההעתקים ואת זמני התנועה , בכל דרך שהתלמיד יבחר לעשות זאת

ערכי המדידות לא יהיו מדויקים לחלוטין.

בהתאם לסעיפים הקודמים , היה נכון יותר לשאול על ההפרש בין גודל התנע לגודל שינוי התנע.

______________________________________________________________________________________

...

כן, ברגע בו הקרונית משנה את כיוון תנועתה מהירותה מתאפסת.

מגרף הכוח בתלות בזמן , אפשר ללמוד על כיוון תנועת הקרונית. אם כיוון הקרונית משתנה , יש רגע שבו מהירות הקרונית מתאפס.

הקרונית מתנגשת בחיישן והיא מפעילה עליו כוח. בתחילה כוח זה הולך וגדל מכיוון שהקרונית מתקרבת יותר ויותר לחיישן . מרגע t=21ms כוח זה הולך וקטן הקרונית מתרחקת מהחיישן. וברגע t=44ms הקרונית ניתקת מהחיישן והיא נעה שמאלה .

בזמן ההתנגשות הקרונית שינתה את כיוון תנועתה, לכן בהכרח יש רגע בזמן ההתנגשות שבו מהירותה של הקרונית שווה לאפס.

בתחילה כוח זה הולך וגדל מכיוון שהקרונית מתקרבת יותר ויותר לחיישן . מרגע t=21ms כוח זה הולך וקטן הקרונית מתרחקת מהחיישן ברגע t=44ms הקרונית ניתקת מהחיישן והיא נעה שמאלה .

אם הקרונית כל הזמן הייתה נעה רק ימינה הכוח שהיא הייתה מפעילה על החיישן היה כל הזמן הולך וגדל. בגרף ניתן לראות שהכוח שהקרונית מפעילה גדל ולאחר מכן קטן, לכן הקרונית מתקרבת לחיישן ולאחר מכן מתרחקת ממנו.

בהתאם לגרף הכוח ,ניתן להבין שבזמן ההתנגשות הקרונית שינתה את כיוון תנועתה,

לכן בהכרח יש רגע שבו מהירותה שווה לאפס.

1. אם הקרונית כל הזמן הייתה נעה רק ימינה הכוח שהיא הייתה מפעילה על החיישן היה כל הזמן הולך וגדל.

מהגרף ניתן לראות שהכוח גם הולך וקטן עד לאפס , לכן בזמן ההתנגשות הקרונית מתרחקת מהחיישן.

2. רגע לפני ההתנגשות נעה הקרונית ימינה רגע אחרי ההתנגשות נעה הקרונית שמאלה .

בין שני רגעים אלו (בזמן ההתנגשות) חייב להיות רגע בו הקרונית משנה את כיוון תנועה, ברגע זה מהירות הקרונית אפס!

3. אפשר לטעות בשאלה זו , ולחשוב שאם הכוח שהפועל על הקרונית לא משנה את כיוונו גם הקרונית לא משנה את כיוונה .

אומנם כיוון הכוח שהחיישן מפעיל על הקרונית לא משתנה (תמיד כיוונו שמאלה), כיוון תנועת הקרונית משתנה .

בדומה לזריקה כלפי מעלה, תמיד כיוון כוח הכובד הוא כלפי מטה , חלק מהזמן הגוף נע כלפי מעלה וחלק מהזמן כלפי מטה.

הכוח גורם לשינוי בתנועה , אך הכוח לבדו לא קובע את כיוון התנועה , כיוון התנועה נקבע בהתאם לנתוני התנועה ההתחלתיים!!

בהשפעת כוח הכובד בלבד , יכולה להיות תנועה בקו ישר, תנועה פרבולית או תנועה מעגלית.

2. רגע לפני ההתנגשות נעה הקרונית ימינה רגע אחרי ההתנגשות נעה הקרונית שמאלה .

בין שני רגעים אלו בזמן ההתנגשות קיים רגע בו הקרונית משנה את כיוון תנועה, ברגע זה מהירות הקרונית אפס!

3. כיוון הכוח שהחיישן מפעיל על הקרונית לא משתנה (תמיד כיוונו שמאלה), כיוון תנועת הקרונית משתנה .

בדומה לזריקה כלפי מעלה, תמיד כיוון כוח הכובד הוא כלפי מטה , חלק מהזמן הגוף נע כלפי מעלה וחלק מהזמן כלפי מטה.

בהשפעת כוח הכובד בלבד , יכולה להיות תנועה בקו ישר, תנועה פרבולית או תנועה מעגלית.

______________________________________________________________________________________