פתרונות ופורומים ל"אלבום פתרונות" אלקטרוסטטיקה 1
4. 2003.1- טעינה ע"י השראה, וגוף תלוי.
______________________________________________________________________________________
...
כדור A נטען במטען שלילי , כדור B נטען במטען חיובי, כדורים D ו- C לא נטענים.
תשובה סופית
כדי שגוף נטרלי יטען הוא צריך לקבל או למסור אלקטרונים.
לגוף הטעון במטען חיובי יש חוסר באלקטרונים, ולגוף הטעון במטען שלילי יש עודף אלקטרונים.
בהתאם לכיוון השדה החשמלי על כל האלקטרונים בארבעת הכדורים פועל כוח חשמלי שמאלה.
כדור D - הכדור עשוי מחומר מבודד, הכוח החשמלי לא יוצר תנועה ניכרת של אלקטרונים בכדור.
אלקטרונים לא יוצאים מהכדור ולא נכנסים אליו, לכן כדור D לא נטען.
כדור C - הכדור עשוי מחומר מוליך, הכוח החשמלי גורם לתנועה ניכרת של אלקטרונים שמאלה
אלקטרונים לא יוצאים מהכדור ולא נכנסים אליו , הכדור יהיה מקוטב, אך לא טעון.
כדור B- הכדור עשוי מחומר מוליך, הכוח החשמלי גורם לתנועה ניכרת של אלקטרונים שמאלה
אלקטרונים ינועו מהכדור B לכדור A, בכדור B יהיה חוסר באלקטרונים, הוא יטען במטען חיובי.
כדור A- הכדור עשוי מחומר מוליך, הכוח החשמלי גורם לתנועה ניכרת של אלקטרונים שמאלה
אלקטרונים ינועו מהכדור B לכדור A, בכדור A יהיה עודף של אלקטרונים, הוא יטען במטען שלילי.
1. בנוסף לאלקטרונים בכל כדור יש גם פרוטונים. הפרוטונים נמצאים בתוך גרעין האטום, שדה חשמלי לא יכול להזיז את הפרוטונים בין הכדורים.
בשונה מהפורטונים, האלקטרונים נעים סביב גרעין האטום, הם יכולים לנוע בין האטומים בכדורים ויכולים לנוע בין כדור לכדור.
2. חשוב לשים לב שהכדורים היו ניטרלים (לא טעונים) לפני פעולת השדה , לכן כדי שכדור יטען הוא צריך לקבל או למסור אלקטרונים.
3. כדי לדעת אם כדור מקבל או מוסר אלקטרונים יש לקבוע את כיוון הכוח החשמלי הפועל על האלקטרונים בכדורים.
מהגדרת השדה החשמלי: «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«mstyle mathsize=¨18px¨»«mover mathcolor=¨#FF0000¨»«mi mathvariant=¨bold¨»E«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8594;«/mo»«/mover»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#FF0000¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#FF0000¨»«mover»«mi mathvariant=¨bold¨»F«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8594;«/mo»«/mover»«mi mathvariant=¨bold¨»q«/mi»«/mfrac»«/mstyle»«/math» כיוון הכוח החשמלי הפועל על מטען חיובי הוא ככיוון השדה .
וכיוון הכוח החשמלי הפועל על מטען שלילי הוא הפוך לכיוון ההשדה.
במקרה זה, כיוון השדה החשמלי הוא ימינה, לכן כיוון הכוח החשמלי הפועל על האלקטרונים הוא שמאלה ואלקטרונים נעים מכדור B לכדור A.
כדור B מוסר אלקטרונים וכדור A מקבל אלקטרונים.
______________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________
...
כאשר מקרבים את כדור B לכדור A , כדור A יימשך לכדור B.
כאשר מקרבים את כדור C לכדור A, כדור A יימשך לכדור C.
וכאשר מקרבים את כדור D לכדור A, כדור A יישאר במקומו.
בין גופים הטעונים במטענים שונים פועל כוח משיכה, בין גופים הטעונים במטענים זהים פועל כוח דחיה.
בין גוף מוליך ניטרלי לגוף טעון(חיובי או שלילי) פועל כוח משיכה.
בין גוף מוליך ניטרלי לגוף טעון(חיובי או שלילי) פועל כוח משיכה.
בסעיף א' מצאנו שכדור A נטען במטען שלילי, כדור B נטען במטען חיובי ושני הכדורים אחרים C ו- D הם נטרלים.
מכיוון שהכדורים A ו- B טעונים במטענים בעלי סימן שונה, יפעל על הכדורים כוח משיכה חשמלי.
כאשר יקרבו לכדור A את כדור B כדור A יימשך לכדור B. כמוראה באיור הבא:
כדור A טעון במטען שלילי וכדור C הוא נירטרלי. מכיוון שכדור C עשוי מחומר מוליך,כאשר יקרבו את כדור C לכדור A , כדור C יהיה מקוטב מבחינה חשמלית. במצב זה יפעל בין הכדורים כוח משיכה וכוח דחיה .
בהתאם לקיטוב בכדור C, כוח המשיכה בין הכדורים יהיה גדול יותר.
כאשר יקרבו את כדור C לכדור A, כדור A יימשך לכדור C, כמוראה באיור הבא:
כדור D הוא ניטרלי והוא עשוי מחובר מבודד, כדור D לא מתקטב כאשר הוא מתקרב לכדור A.
כאשר יקרבו את כדור D לכדור A, כדור A לא יימשך לכדור D, כמוראה באיור הבא:
1. הסעיף עוסק בשלושה מקרים, יש לקבוע מה יקרה לכדור A בכל אחד משלושת המקרים.
2. בין גוף ניטרלי מוליך לגוף טעון (במטען חיובי או שלילי) , יפעל תמיד כוח משיכה.
הסיבה היא שהגוף הניטרלי יתקטב כך שלאחר הקיטוב יפעל כוח משיכה גדול מכוח הדחיה .
נסביר זאת בעזרת שני המקרים הבאים:
במקרה א' - גוף ניטרלי ממוקם בסמוך לגוף הטעון במטען שלילי.
האלקטרונים בגוף הניטרלי נדחים מהגוף הטעון במטען שלילי, בהתאם לקיטוב הגוף הניטרלי, הוא ימשך לגוף הטעון.
במקרה ב' - גוף ניטרלי ממוקם בסמוך לגוף הטעון במטען חיובי.
האלקטרונים בגוף הניטרלי נמשכים לגוף הטעון במטען חיובי, בהתאם לקיטוב הגוף הניטרלי, הוא ימשך לגוף הטעון.
______________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________
...
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»q«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»A«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»=«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»1«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»39«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»§#183;«/mo»«msup»«mn mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»10«/mn»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»8«/mn»«/mrow»«/msup»«mi mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»C«/mi»«mspace linebreak=¨newline¨/»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»q«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»B«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»=«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»+«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»1«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»39«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»§#183;«/mo»«msup»«mn mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»10«/mn»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»8«/mn»«/mrow»«/msup»«mi mathvariant=¨bold¨ mathsize=¨20px¨»C«/mi»«/math»
כתיבת משוואות התנועה לכדור A , וביטוי מטען הכדורים ממשוואות התנועה.
על כדור B פועלים שלושה כוחות, כוח הכובד , הכוח חשמלי וכוח המתיחות.
נסמן את זווית נטיית החוט ביחס לאנך באלפא, נערוך תרשים כוחות לכוחות הפועלים על כדור B.
נבצע הפרדה ישרת זווית לכוח המתיחות:
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«mstyle mathsize=¨20px¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»T«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»X«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»T«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»sin«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»(«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#945;«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»)«/mo»«mspace linebreak=¨newline¨/»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»T«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»Y«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»T«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»sin«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»(«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#945;«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»)«/mo»«mspace linebreak=¨newline¨/»«/mstyle»«/math» 
נכתוב את משוואות התנועה לכיוון האופקי ביחס לציר X ולכיוון האנכי ביחס לציר Y.
נסמן את המרחק בין מרכזי הכדורים ב- d:
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#931;F«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»X«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»0«/mn»«mspace linebreak=¨newline¨/»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»T«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»X«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»F«/mi»«mspace linebreak=¨newline¨/»«menclose mathcolor=¨#0000FF¨ notation=¨box¨»«mi mathvariant=¨bold¨»T«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»sin«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»(«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»§#945;«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»)«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨»=«/mo»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msup»«mi mathvariant=¨bold¨»q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mrow»«msup»«mi mathvariant=¨bold¨»d«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mfrac»«/menclose»«/math» «math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#931;F«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»Y«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»0«/mn»«mspace linebreak=¨newline¨/»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»T«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»Y«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»m«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»g«/mi»«mspace linebreak=¨newline¨/»«menclose mathcolor=¨#0000FF¨ notation=¨box¨»«mi mathvariant=¨bold¨»T«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»cos«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»(«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»§#945;«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»)«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨»=«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»m«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»A«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»g«/mi»«/menclose»«/math»
נבצע פעולת חילוק בין משוואות התנועה:
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«menclose notation=¨downdiagonalstrike¨»«mi mathvariant=¨bold¨»T«/mi»«/menclose»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»sin«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»(«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»§#945;«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»)«/mo»«/mrow»«mrow»«menclose notation=¨downdiagonalstrike¨»«mi mathvariant=¨bold¨»T«/mi»«/menclose»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»cos«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»(«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»§#945;«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»)«/mo»«/mrow»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msup»«mi mathvariant=¨bold¨»q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mrow»«mrow»«msup»«mi mathvariant=¨bold¨»d«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»m«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»A«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»g«/mi»«/mrow»«/mfrac»«mspace linebreak=¨newline¨/»«mspace linebreak=¨newline¨/»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»tan«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»(«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#945;«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»)«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msup»«mi mathvariant=¨bold¨»q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mrow»«mrow»«msup»«mi mathvariant=¨bold¨»d«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»m«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»A«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»g«/mi»«/mrow»«/mfrac»«/math»
נבטא את את המטען q , ונחשב את גודלו בעזרת נתוני השאלה:
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»tan«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»(«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#945;«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»)«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#160;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msup»«mi mathvariant=¨bold¨»q«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mrow»«mrow»«msup»«mi mathvariant=¨bold¨»d«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»m«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»B«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»g«/mi»«/mrow»«/mfrac»«mspace linebreak=¨newline¨/»«mspace linebreak=¨newline¨/»«mspace linebreak=¨newline¨/»«mspace linebreak=¨newline¨/»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»q«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«msqrt mathcolor=¨#0000FF¨»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»tan«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»(«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»§#945;«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»)«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msup»«mi mathvariant=¨bold¨»d«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»m«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»B«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»g«/mi»«/mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»K«/mi»«/mfrac»«/msqrt»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«msqrt mathcolor=¨#0000FF¨»«mfrac»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»tan«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»(«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»5«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»)«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»0«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨».«/mo»«msup»«mn mathvariant=¨bold¨»02«/mn»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»5«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msup»«mn mathvariant=¨bold¨»10«/mn»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»3«/mn»«/mrow»«/msup»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»10«/mn»«/mrow»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»9«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msup»«mn mathvariant=¨bold¨»10«/mn»«mn mathvariant=¨bold¨»9«/mn»«/msup»«/mrow»«/mfrac»«/msqrt»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«msqrt mathcolor=¨#0000FF¨»«mfrac»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»74«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msup»«mn mathvariant=¨bold¨»10«/mn»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»6«/mn»«/mrow»«/msup»«/mrow»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»9«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msup»«mn mathvariant=¨bold¨»10«/mn»«mn mathvariant=¨bold¨»9«/mn»«/msup»«/mrow»«/mfrac»«/msqrt»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«msqrt mathcolor=¨#0000FF¨»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»94«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»§#183;«/mo»«msup»«mn mathvariant=¨bold¨»10«/mn»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»16«/mn»«/mrow»«/msup»«/msqrt»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#177;«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»1«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»39«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«msup»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»10«/mn»«mrow mathcolor=¨#0000FF¨»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»8«/mn»«/mrow»«/msup»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»C«/mi»«mspace linebreak=¨newline¨/»«/math»
בסעיף א' מצאנו שכדור A טעון במטען שלילי וכדור B טעון במטען חיובי . לכן מטעני הכדורים הם:
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«mstyle mathsize=¨20px¨»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»q«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»A«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»1«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»39«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«msup»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»10«/mn»«mrow mathcolor=¨#0000FF¨»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»8«/mn»«/mrow»«/msup»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»C«/mi»«mspace linebreak=¨newline¨/»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»q«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»B«/mi»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»+«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»1«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨».«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»39«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#183;«/mo»«msup»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»10«/mn»«mrow mathcolor=¨#0000FF¨»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»8«/mn»«/mrow»«/msup»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»C«/mi»«/mstyle»«/math»
1. למעט השימוש בחוק קולון, הסעיף עוסק בעקרונות הדינמיקה.
2. המטען של כדור A זהה בגודלו למטען כדור B. מכיוון שהשאלה עוסקת בזווית נטיית החוט יש לכתוב את משוואות התנועה לגוף A.
3. יש לשים לב למיקום הזווית α , מיקום הזווית יש השפעה על משוואות התנועה.
בשאלה זו נטיית החוט מתוארת בעזרת זווית α הנמצאת בין החוט לאנך.
בשאלת בגרות אלקטרוסטטיקה, משנת 2009 , נטיית החוט מתוארת גם בעזרת הזווית α , אך ביחס לתקרה, כפי שניתן לראות באיור הבא:
4. בחוק קולון קבענו שהכדורים טעונים במטענים זהים, מטעני הכדורי אכן זהים בגודלם אך הם שונים בסימונם.
מתמטית , לאחר פעולת השורש מתקבלים שתי תשובות זהות בגודלן שונות בסימונן , המטען השלילי הוא של כדור A ,
והמטען החיובי הוא של כדור B.
5. יש לחשב את הערך של המטען החשמלי בכל אחד משני הכדורים, לכן יש להתייחס בפתרון לסימנים השונים של מטעני הכדורים.
2. המטען של כדור A זהה בגודלו למטען כדור B. מכיוון שהשאלה עוסקת בזווית נטיית החוט יש לכתוב את משוואות התנועה לגוף A.
3. יש לשים לב למיקום הזווית α , מיקום להזווית יש השפעה על משוואות התנועה.
בשאלה זו נטיית החוט מתוארת בעזרת זווית α הנמצאת בין החוט לאנך.
בשאלת בגרות אלקטרוסטטיקה, משנת 2009 , נטיית החוט מתוארת גם בעזרת הזווית α , אך ביחס לתקרה, כפי שניתן לראות באיור הבא:
4. בחוק קולון קבענו שהכדורים טעונים במטענים זהים, מטעני הכדורי אכן זהים בגודלם אך הם שונים בסימונם.
מתמטית , לאחר פעולת השורש מתקבלם שתי תשובות זהות בגודלן שונות בסימונן , המטען השלילי הוא של כדור A ,
והמטען החיובי הוא של כדור B.
5. השאלה עוסקת במטען של כל אחד מהכדורים, לכן יש להתייחס בפתרון לסימנים השונים של מטעני הכדורים.
______________________________________________________________________________________