פתרונות ופורומים ל"אלבום פתרונות"- זריקה אופקית 21825
5. 1993,1-זריקה אופקית
______________________________________________________________________________________
...
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«mstyle mathsize=¨20px¨»«mrow»«mi mathvariant=¨bold¨»V«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»3«/mn»«mfrac»«mi mathvariant=¨bold¨»m«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»s«/mi»«/mfrac»«/mrow»«/mstyle»«/math»
בתנועה בליסטית המהירות האופקית לא משתנה , והיא שווה למהירות האופקית ברגע הזריקה.
מתרשים העקבות ניתן לראות שבכיוון האופקי הגוף מתקדם בכל שנייה 3 מטרים. לכן מהירותו האופקית היא 3 מטר לשנייה, וזו גם מהירות הזריקה.
אומנם תרשים העקבות מכיל רק 5 נקודות אך באמצעות העקרונות הפיזיקליים ניתן למצוא כל נתון של התנועה בכל רגע ובכל מקום, רק על סמך מיקום נקודות הנקודות בתרשים.
______________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________
...
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«mi mathvariant=¨bold¨»g«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»*«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«mfrac»«mi mathvariant=¨bold¨»m«/mi»«msup»«mi mathvariant=¨bold¨»s«/mi»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/msup»«/mfrac»«/math»
על פני כל כוכב קיימת תאוצת כובד קבועה, האופיינית לכוכב.
כאשר גוף נע בתאוצה קבועה מהירותו הממוצעת שווה למהירות באמצע הזמן.
ניתן לחשב את המהירות במספר נקודות, ותאר את התנועה בגרף מהירות בתלות בזמן, שיפוע הגרף שווה לתאוצת הגוף.
כדי למצוא את תאוצת הכובד על פני הכוכב, נתייחס לתנועה האנכית.
המהירות הממוצעת בכל קטע של התנועה שווה למהירות הרגעית באמצע הזמן של אותו קטע תנועה .
נמצא את המהירות הרגעית בכיוון האנכי ברגע סימון נקודות 2,3,4 .
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«menclose mathcolor=¨#0000FF¨ notation=¨top¨»«mi mathvariant=¨bold¨»V«/mi»«/menclose»«msub mathcolor=¨#0000FF¨»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#160;«/mo»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»3«/mn»«/mrow»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»V«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»(«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»1«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»)«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Y«/mi»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»3«/mn»«/mrow»«/msub»«/mrow»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»t«/mi»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»3«/mn»«/mrow»«/msub»«/mrow»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mn mathvariant=¨bold¨»4«/mn»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»2«/mn»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mi mathvariant=¨bold¨»m«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»s«/mi»«/mfrac»«mspace linebreak=¨newline¨»«/mspace»«menclose mathcolor=¨#0000FF¨ notation=¨top¨»«mi mathvariant=¨bold¨»V«/mi»«/menclose»«msub mathcolor=¨#0000FF¨»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#160;«/mo»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»4«/mn»«/mrow»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»V«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»(«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»2«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»)«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Y«/mi»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»4«/mn»«/mrow»«/msub»«/mrow»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»t«/mi»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»4«/mn»«/mrow»«/msub»«/mrow»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mn mathvariant=¨bold¨»8«/mn»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»4«/mn»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mi mathvariant=¨bold¨»m«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»s«/mi»«/mfrac»«mspace linebreak=¨newline¨»«/mspace»«menclose mathcolor=¨#0000FF¨ notation=¨top¨»«mi mathvariant=¨bold¨»V«/mi»«/menclose»«msub mathcolor=¨#0000FF¨»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#160;«/mo»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»3«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»5«/mn»«/mrow»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»V«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»(«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»3«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»)«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Y«/mi»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»3«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»5«/mn»«/mrow»«/msub»«/mrow»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»t«/mi»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»3«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»5«/mn»«/mrow»«/msub»«/mrow»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mn mathvariant=¨bold¨»12«/mn»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»6«/mn»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mi mathvariant=¨bold¨»m«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»s«/mi»«/mfrac»«/math»
המהירות גדלה בכל שנייה ב 2 מטר לשנייה. לכן תאוצת הגוף היא 2 מטר לשנייה בריבוע.
אפשר לתאר את התנועה בגרף מהירות בתלות בזמן , ולחשב את שיפוע הגרף, ערך שיפוע הגרף הוא 2 מטר לשנייה בריבוע.
המהירות הממוצעת בכל קטע של התנועה שווה למהירות הרגעית באמצע הזמן של אותו קטע תנועה .
נמצא את המהירות הרגעית בכיוון האנכי ברגע סימון נקודות 2,3,4 .
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«menclose mathcolor=¨#0000FF¨ notation=¨top¨»«mi mathvariant=¨bold¨»V«/mi»«/menclose»«msub mathcolor=¨#0000FF¨»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#160;«/mo»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»3«/mn»«/mrow»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»V«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»(«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»1«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»)«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Y«/mi»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»3«/mn»«/mrow»«/msub»«/mrow»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»t«/mi»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»1«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»3«/mn»«/mrow»«/msub»«/mrow»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mn mathvariant=¨bold¨»4«/mn»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»2«/mn»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mi mathvariant=¨bold¨»m«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»s«/mi»«/mfrac»«mspace linebreak=¨newline¨»«/mspace»«menclose mathcolor=¨#0000FF¨ notation=¨top¨»«mi mathvariant=¨bold¨»V«/mi»«/menclose»«msub mathcolor=¨#0000FF¨»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#160;«/mo»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»4«/mn»«/mrow»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»V«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»(«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»2«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»)«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Y«/mi»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»4«/mn»«/mrow»«/msub»«/mrow»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»t«/mi»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»4«/mn»«/mrow»«/msub»«/mrow»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mn mathvariant=¨bold¨»8«/mn»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»4«/mn»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mi mathvariant=¨bold¨»m«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»s«/mi»«/mfrac»«mspace linebreak=¨newline¨»«/mspace»«menclose mathcolor=¨#0000FF¨ notation=¨top¨»«mi mathvariant=¨bold¨»V«/mi»«/menclose»«msub mathcolor=¨#0000FF¨»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»§#160;«/mo»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»3«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»5«/mn»«/mrow»«/msub»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»V«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»(«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»3«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»)«/mo»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»Y«/mi»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»3«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»5«/mn»«/mrow»«/msub»«/mrow»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«msub»«mi mathvariant=¨bold¨»t«/mi»«mrow»«mn mathvariant=¨bold¨»3«/mn»«mo mathvariant=¨bold¨»-«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨»5«/mn»«/mrow»«/msub»«/mrow»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mn mathvariant=¨bold¨»12«/mn»«mn mathvariant=¨bold¨»2«/mn»«/mfrac»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mn mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»6«/mn»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mi mathvariant=¨bold¨»m«/mi»«mi mathvariant=¨bold¨»s«/mi»«/mfrac»«/math»
המהירות גדלה בכל שנייה ב 2 מטר לשנייה. לכן תאוצת הגוף היא 2 מטר לשנייה בריבוע.
אפשר לתאר את התנועה בגרף מהירות בתלות בזמן , ולחשב את שיפוע הגרף, ערך שיפוע הגרף הוא 2 מטר לשנייה בריבוע.
1. לא ניתן למצוא את המהירות של הנקודה הראשונה והאחרונה . במקרה זה יש לבסס את התשובה על שלוש נקודות בלבד.
2. תלמיד שיפתור את השאלה בעזרת פונקציות הקינמטיקה על סמך נקודה אחת בלבד , תשובה לא תחשב לתשובה מלאה.
גם אם התשובה הסופית תהיה זהה.
3. את תאוצת הכובד על כדור הארץ מקובל לסמן באות g , את תאוצת הכובד על פני כל כוכב אחר מקובל לסמן ב *g
תוספת הכוכבית, היא כדי להבחין בין תאוצת הכובד על פני כוכב הלכת לתאוצת הכובד על פני כדור הארץ.
2. תלמיד שיפתור את השאלה בעזרת פונקציות הקינמטיקה על סמך נקודה אחת בלבד , תשובה לא תחשב לתשובה מלאה.
גם אם התשובה הסופית תהיה זהה.
3. את תאוצת הכובד על כדור הארץ מקובל לסמן באות g , את תאוצת הכובד על פני כל כוכב אחר מקובל לסמן ב *g
תוספת הכוכבית, היא כדי להבחין בין תאוצת הכובד על פני כוכב הלכת לתאוצת הכובד על פני כדור הארץ.
______________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________
...
נסמן את תרשים העקבות המתאים לגוף ב' בנקודות אדומות. ואת תרשים העקבות המתאים לגוף ג' בנקודות ירוקות.
שלושת הגופים נעים בתנועות אנכיות זהות , בכיוון האופקי שלושת הגופים נעים במהירויות קבועות , שונות בגודלן.
בכיוון האנכי שלושת הגופים נעים ממנוחה בתאוצת הכובד כלפי מטה ,המיקום האנכי של גופים ב' ו-ג , זהה למיקום האנכי של גוף א' בכל רגע.
המיקומים האופקיים נקבעים בהתאם לגודל המהירות האופקית של כל אחד מהגופים. גוף ב' נע ממנוחה מהירותו האופקית אפס, הוא לא מתקדם בכיוון האופקי.
לגוף ג' מהירות אופקית גדולה פי 2 מהמהירות האופקית של גוף א' , לכן המרחק האופקי שעובר גוף בכל שניה ג' גדול פי 2 , מהמרחק האופקי שעובר גוף א'.
נסמן את תרשים העקבות המתאים לגוף ב' בנקודות אדומות. ואת תרשים העקבות המתאים לגוף ג' בנקודות ירוקות.
המיקומים האופקיים נקבעים בהתאם לגודל המהירות האופקית של כל אחד מהגופים. גוף ב' נע ממנוחה מהירותו האופקית אפס, הוא לא מתקדם בכיוון האופקי.
לגוף ג' מהירות אופקית גדולה פי 2 מהמהירות האופקית של גוף א' , לכן המרחק האופקי שעובר גוף בכל שניה ג' גדול פי 2 , מהמרחק האופקי שעובר גוף א'.
בשאלה כתוב שגוף ב' נע בנפילה חופשית. הכוונה שהוא מתחיל לנוע ממנוחה , נפילה חופשית היא כל תנועה בהשפעת כוח הכובד בלבד.
גם גוף הנזרק כלפי מעלה נע מרגע הזריקה בנפילה חופשית.
גם גוף הנזרק כלפי מעלה נע מרגע הזריקה בנפילה חופשית.
______________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________
...
מהגדרת התאוצה כיוון וקטור שינוי המהירות הוא ככיוון התאוצה, וכל הגופים הנעים בנפילה חופשית , נעים בתאוצה קבועה כלפי מטה - תאוצת הכובד.
כדי לענות על שאלה זו יש להתבונן בכל הנוסחאות וההגדרות בהן מופיע ווקטור שינוי המהירות. במקרה זה קל להסביר מהגדרת התאוצה.
מהגדרת התאוצה כיוון וקטור שינוי המהירות הוא ככיוון התאוצה:
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«mover mathcolor=¨#0000FF¨»«mi mathvariant=¨bold¨»a«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8594;«/mo»«/mover»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mover»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»V«/mi»«/mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8594;«/mo»«/mover»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»t«/mi»«/mrow»«/mfrac»«/math»
מהגדרת התאוצה כיוון ווקטור התאוצה הוא ככיוון ווקטור שינוי המהירות.
כל הגופים הנעים בנפילה חופשית , נעים בתאוצה קבועה כלפי מטה - תאוצת הכובד. לכן גם כיוון ווקטור שינוי המהירות כיוונו כלפי מטה.
«math xmlns=¨http://www.w3.org/1998/Math/MathML¨»«mover mathcolor=¨#0000FF¨»«mi mathvariant=¨bold¨»a«/mi»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8594;«/mo»«/mover»«mo mathvariant=¨bold¨ mathcolor=¨#0000FF¨»=«/mo»«mfrac mathcolor=¨#0000FF¨»«mover»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»V«/mi»«/mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8594;«/mo»«/mover»«mrow»«mo mathvariant=¨bold¨»§#8710;«/mo»«mi mathvariant=¨bold¨»t«/mi»«/mrow»«/mfrac»«/math»
מהגדרת התאוצה כיוון ווקטור התאוצה הוא ככיוון ווקטור שינוי המהירות.
כל הגופים הנעים בנפילה חופשית , נעים בתאוצה קבועה כלפי מטה - תאוצת הכובד. לכן גם כיוון ווקטור שינוי המהירות כיוונו כלפי מטה.
1. השאלה היא שאלה כללית והיא לא קשורה ספציפית לסעיפים הקודמים.
2. הפעולות הווקטוריות הן פעולות אלמנטריות ,בסיסיות וחשובות, אנחנו לא מרבים להשתמש בהן , אבל הן מאוד חשובות.
3. יש להבחין בין ווקטור שינוי המהירות לבין ווקטור המהירות.
2. הפעולות הווקטוריות הן פעולות אלמנטריות ,בסיסיות וחשובות, אנחנו לא מרבים להשתמש בהן , אבל הן מאוד חשובות.
3. יש להבחין בין ווקטור שינוי המהירות לבין ווקטור המהירות.
______________________________________________________________________________________